‏הצגת רשומות עם תוויות התנדבות ותרומה לקהילה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות התנדבות ותרומה לקהילה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 21 ביולי 2012

"צוות מגי" -שדרוג מקלט נשים מוכות

נכון שהצטברו לי הרבה פרוייקטים שרציתי להעלות לבלוג, אבל החלטתי להתחיל דווקא מהסוף. מהפרויקט האחרון. פרויקט ההתנדבות לשדרוג מקלט נשים מוכות ונפגעות מינית.
חברה שלי המדהימה מיכל גרינברג , המתנדבת המתמידה, שמעה שאני מעצבת מידי פעם בהתנדבות מקרים נזקקים, הציעה לי לעזור לשדרג מקלט נשים מוכות.
לא חשבתי על זה פעמיים ומיד נסעתי לשם. הוחלט לשדרג את החדר המרכזי המשמש לארוחות, סלון, התכנסות... בקיצור, מרכז החיים. ובנוסף כיתת לימוד קטנה של הכנת שיעורי בית (שכן גם ילדים שוהים במקלט). צילמתי חזרתי לסטודיו והכנתי תוכנית. סיפרתי למנהלת שאנחנו נתכונן ואז נגיע אני וצוות מתנדבים וביום אחד נעשה את המהפך. במקלט לא האמינו שדבר כזה נופל עליהם.
כמו תמיד, בפרויקט עם אפס תקציב, צריך לגייס תרומות וזה מה שמעכב את התהליך. כך שחודשיים מאוחר יותר היינו מוכנים.
                                     הנה החדר המרכזי לפני:

                                                                            התהליך:
התוכנית היתה, להכניס קצת צבע בקירות, להחליף ריפודים, וילונות ולאחד את כל מרכיבי החלל לשפה עיצובית אחידה.
הגענו למקום בבקר מוקדם צוות של 12 מתנדבים ואחרי תדריך קצר שלי,  התנפלנו על העבודה.
 קודם כל התחלנו לפרק...ריפודים, וילונות ישנים.
חברת נוסבאום מתל אביב מיד נענתה ותרמה לנו בדי ריפוד דמוי עור אפור מוכסף.
התופרת יולי אלמוג מכפר יונה התנדבה לתפור את הכיסויים, לשמחתי הרבה.


מיכל  מסמנת את פס הצבע של המדרגות.

עופר מלר "בעל להשכיר"- מפרק מדפים ישנים ומכין את הקירות לצבע.


מיכל וביתה רותם עם חברתה ששתיהן מדריכות כושר קרבי בצבא, קיבלו יום חופש למען המטרה.


יחי , מפרק וילונות ומכין קירות לצבע.


שרון פינטו מ"וילון סנטר" נתניה, תרם לנו וילונות כפולים מקסימים ושני מלכין מ"קפה בכפר" בבני דרו,יחד עם
"שי פלסט" תרמו לנו גלילי שעווניות לכיסןי השולחנות.
                                                  אני גוזרת שעווניות לשולחנות.


הבנות נלחמות בקירות המתפוררים וצובעות את חדר המדרגות.

טל והילי שקיבלו על עצמן את חדר כיתת הלימוד, גוזרות וזורמות עם יצירתיות...


עופר ואלונה בלאו בעלת  "אינדיגו ביוטי ליין", מרכיסים גוף תאורה.


אני מערבברת צבעים ומדגימה להילי..


הבנות לא נחות שנייה ועוברות לקירות.


עמית בעל "ספא צל הפקאן "בבית יהושוע, מאלתר חוט מנורה.


אני מסדרת חזרה את הספות

פתאום הכל מתחבר...
עופר מרכיב מדפים חדשים

אלונה מתעקשת לשדרג גם אותי...




                                             הפסקת צהריים של הצוות לעיניין שלי


והנה תמונות של כיתת הלימוד לפני:


את החדר שהיה יחסית מסודר וצבעוני ,
החלטתי להמשיך את הקו של צבעי הייסוד ולתת לקירות אופי בהשראת האומן "מירו".
טל שקיבלה פיקוד על החדר, גזרה צורות גאומטריות צבעוניות המחוברות בקווים ישרים שחורים.


בחזית אחרת עבדו :יחי על גן תבלינים ועידו על גן יירק








התוצאה

הקירות נצבעו לסגול בהיר ועמודים בסגול כהה


הספות רופדו בדמוי עור אפור/כסף



נתלו תמונות אבסטראקט, וילונות כפולים. ועל קיר עמוד אחד- שעון שבניתי ממדבקות מראה.



קיר טלוויזיה סגלגל עם מדפים צפים סגול כהה.

השולחנות צופו בשעווניות תואמות וילון ועציצי פרחים.

 שדרוג חדר המדרגות המשמים.

 כיתת לימוד בעיצוב  והשראת "מירו".





                        חיוך ניצחון של צוות המתנדבים


כאן המקום להודות לכל המתנדבים ולכל התורמים שעזרו לנו לממש אתגר זה ולשמח את מי שזקוק לו יותר מכל.
גאה בכולכם ואוהבת אותכם.



יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

בונים מהלב עם "משאלת לב"

כמו שכבר כתבתי פעם, אני משתדלת לפנות את האין זמן לי, אחת לכמה זמן ,ולתרום משהו לחברה "בקטנה".
נכון שעיצוב לא נחשב למצרך חיוני בזמנים קשים, אבל אני מאמינה שהוא מקל ומנעים גם ברגעים קשים.
אז כשחברה שלי מיכל גרינברג שהיא אומנית בציור על אריחים (עליה יבוא פוסט נפרד) ומתנדבת קבועה במשאלת לב, סיפרה לי על המשאלה החדשה שהיא מפיקה, שאלתי מיד אם אני יכולה לעזור במשהו. "קיוויתי שתשאלי" ענתה בהתלהבות, " המשאלה של הילד היא להציג את הדגמים שהוא בונה בתערוכה, הוא גם לא כל כך מאמין שימצאו בזה עניין וילדים יבואו" המשפט הזה הספיק לי כדי לגעת בליבי ."אנחנו מסיעים את הכתה והמשפחה ל"שחק אותה" בעמק חפר שתרמה את המקום לתערוכה" המשיכה מיכל." עכשיו צריך לעצב אותה איכשהו בתנאים הקיימים".
אחרי יומיים ביקרנו יחד ב"שחק אותה", ותכננו את כל הפרטים.
הבעייתיות היתה, איך להסתיר את תערוכת החיות המפוחלצות כדי שלא לגזול את תשומת לב הילדם.ויחד עם זאת להתחבר לאווירת המקום.
אז חלקים מהם, ציפינו בגדר במבוק ואחרים ביריעות אל- בד בתכלת וכחול כדי שיתחברו לתמונת הענק מעל.
חברה אחת תרמה קופסאות פרספקט ולשם הכנסנו את הדגמים הנפלאים של יובל שפירא בן ה- 10.
                                                    המקום לפני

                                                 
                                                          הדגמים מגיעים

                                                                 התערוכה אחרי



  
מתרגשים עם יובל בסרט שהכינו עבורו בני כיתתו


                                                         הדגמים של יובל
                                                                           הסיפור של יובל


האירוע היה מרגש ביותר, שמחתי להיות חלק גם אם זה ממש היה המעט מול כל העבודה הנפלאה של כל המתנדבים ובניצוחה של מיכל הנהדרת.

אני חייבת להודות לאירגון המדהים הזה שעושה נפלאות לילדים חולים אלה ופותח להם צוהר לאושר ולו רק ליום אחד. אור אחד קטן בתוך חושך גדול. יבורכו.