במהלך השנים, יצא לי לטייל ,למזלי, במקומות רבים בעולם.
הרילוקיישין שעברנו מספר פעמים בחיינו, אפשרו לנו לחרוש את אירופה, את המזרח הרחוק. ואפילו את אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד. כמעט בסוף העולם, אבל את היעדים הקלסיים, איכשהו פספסנו ודחינו כי הרחוק קסם יותר...
השנה, החלטנו לנסוע דווקא לדרום ספרד- לאנדלוסיה.
מצויידים במיליון המלצות של חברים ומשפחה יצאנו לכבוש את היעד שהכרתי כילדה כשהורי חלפו בדרכו במסע העליה לארץ. אני כרגיל,כמעט ולא זכרתי שום דבר.... "זיכרון של זבוב מת", מכנה אותי בעלי היקר.
התחלנו את המסע במדריד, חגגנו על טאפסים וגמענו קנקנים של סנגריה. משם לטולדו, לרחובות הצרים שעל המדרכות מצאנו סמלי יהודים ישנים. אחרי נסיעה ארוכה הגענו לגרנדה, קסם של עיר ויופי של אווירה, אח"כ למלגה, שהפתיעה לטובה למרות ההערות במדריכים. ג'ברלטר דווקא איכזבה וכך גם קצת קדיז, אבל הכפרים הלבנים המפוזרים לכל אורך הדרך לרונדה, קסמו לנו בבוהקם. ברונדה, ניכנסנו לרחבר מופעי שוורים- ברור שבלי מופע, אין מצב שהיינו צופים באכזריות כזאת... ואז סבליה- שם לא רצינו לעזוב, למרות החום הנורא של 46 מעלות. בעין מכת החום שפקדה את אירופה. ואז סיפרו לנו שיורד גשם בארץ- העולם התהפך.
קינחנו בקורדובה המקסימה וטפחתי לעצמי על השכם שהצלחתי לנהוג/ לזחול עם האוטו בין הסמטאות הצרות כרוחב רכב בודד, וזאת ללא שריטה אחת!
חזרנו למדריד וכך סיימנו, טיול מקסים של שבועיים. חזרתי מאוהבת...ועם המון השראות.
הרילוקיישין שעברנו מספר פעמים בחיינו, אפשרו לנו לחרוש את אירופה, את המזרח הרחוק. ואפילו את אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד. כמעט בסוף העולם, אבל את היעדים הקלסיים, איכשהו פספסנו ודחינו כי הרחוק קסם יותר...
השנה, החלטנו לנסוע דווקא לדרום ספרד- לאנדלוסיה.
מצויידים במיליון המלצות של חברים ומשפחה יצאנו לכבוש את היעד שהכרתי כילדה כשהורי חלפו בדרכו במסע העליה לארץ. אני כרגיל,כמעט ולא זכרתי שום דבר.... "זיכרון של זבוב מת", מכנה אותי בעלי היקר.
התחלנו את המסע במדריד, חגגנו על טאפסים וגמענו קנקנים של סנגריה. משם לטולדו, לרחובות הצרים שעל המדרכות מצאנו סמלי יהודים ישנים. אחרי נסיעה ארוכה הגענו לגרנדה, קסם של עיר ויופי של אווירה, אח"כ למלגה, שהפתיעה לטובה למרות ההערות במדריכים. ג'ברלטר דווקא איכזבה וכך גם קצת קדיז, אבל הכפרים הלבנים המפוזרים לכל אורך הדרך לרונדה, קסמו לנו בבוהקם. ברונדה, ניכנסנו לרחבר מופעי שוורים- ברור שבלי מופע, אין מצב שהיינו צופים באכזריות כזאת... ואז סבליה- שם לא רצינו לעזוב, למרות החום הנורא של 46 מעלות. בעין מכת החום שפקדה את אירופה. ואז סיפרו לנו שיורד גשם בארץ- העולם התהפך.
קינחנו בקורדובה המקסימה וטפחתי לעצמי על השכם שהצלחתי לנהוג/ לזחול עם האוטו בין הסמטאות הצרות כרוחב רכב בודד, וזאת ללא שריטה אחת!
חזרנו למדריד וכך סיימנו, טיול מקסים של שבועיים. חזרתי מאוהבת...ועם המון השראות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מעניין אותי לדעת אם אהבת